איתור ומיפוי תשתיות

החברה המובילה בישראל למיפוי תשתיות תת קרקעיות

איתור תשתיות

שימוש במיטב הטכנולוגיה הקיימת בשוק העולמי לאיתור אופטימלי של תשתיות

איתור תשתיות תת קרקעיות

סימון איתור ומיפוי כל התשתיות מתחת לקרקע קווי גז, קווי חשמל, קווי מים, ביוב תקשורת ועוד.

מה זה בדיוק איתור תשתיות ?

אנחנו אמנם לא רואים אותן בעיניים, אבל הן משרתות אותנו כמעט בכל רגע של היממה. תשתיות החשמל, המים, הביוב, הגז והתקשורת הן ברובן תשתיות תת קרקעיות העוברות בנתיבים מוגדרים ומסודרים על מנת להגיע לכל מקום יישוב ובתוך היישוב, להתפזר אל כל מבנה ומבנה בכדי לספק לו את כל התשתיות הנדרשות.

איתור תשתיות מים

תשתיות אלה יכולות להיות משויכות לגורמים ציבוריים או ממשלתיים כמו למשל תשתית החשמל והמים והן יכולות להיות משויכות לגורמים פרטיים כמו למשל תשתיות גז ותשתיות תקשורת. כאשר אנו מגיעים לשטח שבו אנו מתכננים לבצע פרויקט בנייה, עלינו לקבל תמונה מלאה של כל התשתיות העוברות מתחת לפני האדמה. תמונה זו היא הכרחית על מנת למנוע מצבים של פגיעה בתשתיות, פגיעה שיכולה לגרום נזק רב לצרכני הקצה, פגיעה שתיקונה יכול לעלות מיליונים רבים ופגיעה שיכולה אף לסכן חיי אדם (כמו למשל פגיעה בתשתיות חשמל או גז). 

אנו מציעים שירותי איתור ומיפוי תשתיות במחיר הזול בארץ 

כיצד מבוצע האיתור?

איתור תשתיות יכול להתבצע במספר דרכים ובראשן: איתור אלקטרומגנטי וחישוף. איתור אלקטרומגנטי הוא תהליך שבו אנו יוצרים למעשה שדה אלקטרומגנטי תת קרקעי באופן שמאפשר לנו לעבור על פני השטח עם אמצעים אלקטרומגנטיים המזהים שינויים בשדה על מנת לאפשר לנו למעשה "לראות" אל תוך הקרקע. הדבר דומה לבדיקת אולטרה סאונד שמאפשרת לנו לראות מה קורה בתוך חלל הבטן של אישה בהריון, אך עובד בצורה שונה ובאמצעות טכנולוגיה שונה.

השיטה האלקטרומגנטית היא שיטה יעילה מאוד, אך מוגבלת ביכולת שלה לזהות צנרת מחומרים שאינם נקראים היטב על ידי האמצעים האלקטרומגנטיים, בין בגלל החומר ממנו עשויה הצנרת ובין בגלל גודל הצנרת.

חישוף היא למעשה שיטה של איתור תשתיות בצורה הפשוטה והפרימיטיבית ביותר – לחפור בקרקע ולחשוף תשתיות שעוברות בשטח. כמובן ששיטה זו אינה מבוצעת בצורה שרירותית, והחפירות מבוצעות על פי ממצאים שנתקבלו בקריאות האלקטרומגנטיות ועל פי מפות, מדידות והערכות של אנשי מקצוע. כמו כן, החפירה עצמה מבוצעת על ידי טכניקות של שאיבת עפר במטרה לחשוף את התשתיות מבלי ליצור בורות ולשנות לחלוטין את הטופוגרפיה של פני הקרקע

 

אילו סוגי תשתיות ניתן לאתר?

התחום של איתור תשתיות הוא תחום גנרי שמותאם לכל סוגי התשתיות ללא מגבלה על סוג מסויים של תשתית. במסגרת זו ניתן לאתר את כל סוגי התשתיות הבאים:

  • תשתית חשמל – איתור כבלי מתח גבוה העוברים באדמה, כבלי מתח נמוך וכן צנרת הכנה להעברת כבלי חשמל על פי צרכים עתידיים
  • תשתית מים – איתור צנרת אספקת מים ממקור האספקה המרכזי אל עבר צרכני הקצה
  • תשתית ביוב – איתור צנרת ביוב, צמתי ביוב, בורות ספיגה וכדומה, הן ברמה הביתית, הן ברמה השכונתית והן ברמה העירונית/ אזורית
  • תשתית גז – איתור צנרת גז ובורות גז
  • תשתית תקשורת – איתור תשתיות כבלים, קווי טלפון ואינטרנט וסיבים אופטיים

כאמור, היכולת לאתר את התשתיות השונות תלוי מאוד בגודל התשתיות, בפיזור שלהן, בסדר בו הן פרושות וכן בחומר הגלם ממנו הן עשויות. קל יותר לאתר תשתית חשמל או תקשורת מעצם היכולת לקרוא ולקלוט את גלי הרדיו והחשמל שמייצרים כבלי החשמל והתקשורת. לעומת זאת, קשה יותר לאתר צינורות ביוב קטנים או צנרת גז שחפורה עמוק בתוך האדמה וגם זוכה לשכבת הגנה משמעותית המקיפה אותה

איתור תשתיות תת קרקעיות

הדרך הטובה והאמינה ביותר להעברת תשתיות בכל רחבי המדינה היא הדרך התת קרקעית בה נהנות התשתיות מבידוד מוחלט מפגעי הטבע והאדם ונשמרות היטב לאורך זמן. במדינות אחרות נהוג להיעזר גם בתשתיות אוויריות, קרי תשתיות המועברות באמצעות עמודים הנמתחים לאורך נתיבים ארוכים שלמים. בישראל נהוג להשתמש בשתי השיטות גם יחד, אך הדגש הוא על תשתיות תת קרקעיות. המשמעות של הדברים מבחינת האדם המבקש לחפור בקרקע היא, שעליו לבדוק תחילה האם עוברות בשטח תשתיות כלשהן ומהן הנתיבים בהם הן עוברות, כל זאת על מנת להימנע מפגיעה בהן. לשם כך בדיוק נועד השירות של איתור תשתיות תת קרקעיות שעליו נדבר בשורות הבאות.

מה נכלל תחת המונח תשתיות?

תחילה ולפני שנדבר על התהליך של איתור תשתיות תת קרקעיות, אולי כדאי להתמקד מעט בהגדרה של המילה תשתיות ומהן התשתיות הנכללות בה. הגדרה זו חשובה מכיוון שלא תמיד יש לנו את היכולת להעריך את פוטנציאל הנזק של פעולותינו בשטח. כאשר הפוטנציאל הזה נפרש מול עינינו במלואו, אנחנו יכולים להבין בצורה טובה את החשיבות של איתור התשתיות מראש לפני שעושים טעויות בלתי הפיכות.

תחת הקטגוריה של "תשתיות" נהוג לכלול את כל התשתיות הבאות: קווי חשמל מתח גבוה, קווי חשמל מתח נמוך, קווי חשמל עד הבית, קווי תקשורת בזק, קווי תקשורת כבלים, תשתיות מים עירוניות, בינעירוניות ועד הבית, תשתיות ביוב עירוניות, בינעירוניות ועד הבית, תשתיות סיבים אופטיים, תשתיות גז עירוניות, בינעירוניות ועד הבית, תשתיות צבאיות. אלו הן למעשה התשתיות השכיחות ביותר שאת רובן אפשר למצוא כמעט בכל נקודה מיושבת בה תחפרו ברחבי הארץ. תשתיות אלה נמתחות דרך אמצעים שונים כמו צינורות בטון, צינורות פלסטיק, צינורות פלדה, כבלים וכדומה והן ממוקמות בגבהים שונים בתוך האדמה.

היכן עוברות התשתיות בדיוק?

התהליך של איתור תשתיות תת קרקעיות מיועד לענות בדיוק על השאלה הזאת, אבל מעבר לכך, רבים מעריכים כי התשתיות עוברות בדרך כלל בצורה מאוגדת, כך שאם אנחנו יודעים את הנתיב של תשתית המים למשל, נדע גם את הנתיב של תשתית הביוב והאמת היא שזה פשוט לא נכון. כל התשתיות כולן נפרשות בשטח בהתאם לצורה הנכונה לפרוש אותם על פי דעת הגורמים המקצועיים העוסקים במלאכה. בשיקולי הפרישה לא קיים השיקול של איגוד התשתיות לנתיבים מרוכזים וגם אם רוצים לקחת שיקול כזה בחשבון הוא צריך להילקח לאחר כל השיקולים המקצועיים שמיועדים להבטיח את התפקוד התקין של התשתית. אם תשתית מסוימת אמורה לעבור בנתיב מסוים בכדי להשיג תפקוד מקסימלי, היא תעבור בנתיב הספציפי הזה ללא כל תלות בתשתיות אחרות העוברות באזור.

לשם המחשה, תשתיות ביוב זקוקות לשיפוע קבוע כלפי מטה על מנת שמי הביוב יוכלו לזרום תמיד מכיוון הבית אל כיוון מרכז הטיפול בשפכים. בהתאם לכך, כאשר מבצעים פרויקט בנייה, תשתיות הביוב יעברו תמיד בנתיבים שמאפשרים ליצור את השיפוע הנדרש בין על גבי צלע הר ובין בקרקע שניתן לחפור בה לעומק על מנת ליצור את השיפוע הנדרש. אם נכון ואפשרי להעביר בסמוך גם את תשתית המים אפשר בהחלט לעשות זאת אבל זה לא שיקול חיוני ולבטח לא מחייב.

באילו מקרים יש לבצע איתור תשתיות תת קרקעיות?

אחת התגובות השכיחות ביותר בקרב אנשים שביצעו חפירה ואגב כך פגעו בתשתיות שעברו במקום היא "לא ידעתי שצריך אישור גם לחפירה כל כך קטנה". ובכן, לא כל חפירה באדמה דורשת מהלך של איתור תשתיות. אתם לא צריכים לאתר את התשתיות שעוברות במקום כשאתם רוצים לחפור ערוגה בגינה שלכם. ובכל זאת, אם אתם חופרים ממש בסמוך לבתי מגורים, אתם רוצים לאתר את התשתיות באזור בכל חפירה שעומקה הוא מעל חצי מטר. בשטחים אחרים הבדיקה צריכה להתבצע בכל חפירה שעומקה מעל 75 ס"מ. האם זה כלל ברזל? התשובה היא לא וייתכן שהתשתיות עוברות נמוך הרבה יותר. יחד עם זאת, לעולם אין לדעת. ייתכן מאוד שבזמן שנסללו התשתיות באזור הייתה מגבלה כלשהי שאילצה להעביר אותן קרוב יותר לגובה פני השטח, או שהתשתיות נסללו לפני שנים רבות בהן לא הייתה הקפדה על סטנדרטים אחידים. בכל מקרה, עדיף תמיד ללכת על הצד הבטוח ולחסוך לעצמכם מצבים שיכולים להביא גם לסיכון חיים (במקרה של פגיעה בתשתיות חשמל או גז) וגם לנזקים כלכליים ואחרים, לכם ולאנשים אחרים.

כלל אצבע שעובד כמעט תמיד הוא כזה: אם אתם מבצעים חפירה עם מעדר, אתם כנראה לא צריכים לאתר את התשתיות באזור לפני החפירה. לעומת זאת, אם אתם משתמשים בציוד כבד כמו מחפרון או באגר, אתם עלולים בהחלט לפגוע בתשתיות ובמקרה כזה בהחלט יש לבצע איתור תשתיות לפני תחילת החפירות.

כיצד מבוצע איתור התשתיות?

התהליך של איתור תשתיות תת קרקעיות יכול להתבצע בשני מישורים שונים. שירות איתור תשתיות מקצועי יכלול בדרך כלל את שתי האפשרויות גם יחד ולא יסתמך לעולם על אחת מהן. זאת על מנת להבטיח מקסימום הסתברות לכך שהחפירה היא בטוחה ואינה צפויה לפגוע בתשתית כלשהי.

בדיקת מפות ותכניות בנייה

המישור הראשון בו נערך איתור התשתיות הוא המישור שניתן לקרוא לו המישור התאורטי. במישור הזה נבחנות מפות ששורטטו עבור האזור ותכניות בנייה שנבנו עבורו ואשר בהן אמורים להופיע כל הנתיבים בהם עוברות התשתיות בפועל. יחד עם זאת, מילת המפתח פה היא "אמורות". מפות אלה לא תמיד משורטטות בצורה מדויקת, פעמים רבות נתיב הסלילה שונה מהנתיב המופיע על המפה רק שאף אחד לא טרח לעדכן, ישנן תשתיות שהתווספו לאורך השנים ושבעקבותיהן לא עודכנו המפות וישנם אזורים שהם ישנים דיים בכדי שלא ניתן יהיה למצוא את המפות עבורם או שמפות כאלה כלל לא שורטטו עבורם.

מכל הסיבות האלה, השימוש במפות ותכניות בנייה נועד למקרה של שלילה חיובית בלבד. שלילה חיובית הוא מצב בו אפשר לשלול את האופציה לחפור במקום מכיוון שישנו זיהוי חיובי של תשתיות. זאת אומרת, שאם המפות אומרות שבמקום עוברת תשתית אפשר להתייחס לכך כאל איסור לחפור במקום, אבל אם הן לא אומרות שעוברת תשתית כלשהי במקום, זה לא אומר שכן אפשר לחפור ובמקרה כזה צריך לעבור לבדיקה במישור השני.

איתור תשתיות תת קרקעיות בזמן אמת

המישור השני הוא למעשה לב ליבו של שירות איתור התשתיות ובמסגרתו מבוצע תהליך איתור של התשתיות בזמן אמת, בשטח ובאמצעות מכשור ייעודי. האופן בו נעשה איתור התשתיות מבוסס על היכולת להביט אל תוך האדמה ולראות מה עובר דרכה. היכולת הזאת מושגת באמצעות מכשור המשדר גלים אלקטרומגנטיים אל תוך האדמה ומפענח את הגלים החוזרים אליו בחזרה מתוכה. בכל מקרה בו עוברת תשתית כלשהי בתוך האדמה, ניתן יהיה לזהות תבנית אחידה שבה חוזרים הגלים באופן שמתאר דבר מה שעובר בנתיב מוגדר. או אז ניתן יהיה להניח כמעט בוודאות שמדובר על תשתית מסוג מסוים.

בהתאם לפענוח הגלים החוזרים ניתן להעריך גם את העומק בו עוברת התשתית וגם את העובי, הרוחב או הקוטר של התשתית. הדבר דומה לסונר שבו עושים שימוש להתמצאות בתוך מי האוקיינוס העמוקים, רק שבמקרה זה מדובר בקרקע אם כי הטכנולוגיה מייצרת תוצאות זהות.

אחרי שאמרנו את זה, ישנם מקרים בהם הגלים המוחזרים לא ניתנים לפענוח בצורה אפקטיבית או שמכל סיבה אחרת, מתגבשת ההערכה כי לא ניתן לאתר את כלל התשתיות באמצעות הכלים הטכנולוגיים בלבד. במקרה זה מבוצע חישוף של פני השטח על מנת לאתר את התשתיות הנדרשות. פעולת חישוף זה נקראת למעשה איתור עיוור, שכן אנו עיוורים לחלוטין לגבי מה שקורה מתחת לפני הקרקע, ועלינו להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו על מנת להבין היכן בדיוק נכון לבצע את החישוף ואיך נכון לבצע אותו מבלי לפגוע בתשתיות.

חישוף פני השטח הוא עניין סופר מקצועי ודורש אנשי מקצוע בעלי ניסיון רב בתחום. הסיבה לכך היא פשוטה: אין לאף אחד שום כוונה לבצע חישוף של כל פני השטח, מה שיעלה המון כסף וידרוש המון זמן. אנשי מקצוע מומחים יודעים להעריך נתיבים אפשריים של תשתיות על פי כלל הנתונים העומדים לרשותם, בתאוריה ובשטח, ובשקלול עם נתוני המכשור הטכנולוגי, יודעים בדיוק היכן נכון לבצע חישוף על מנת לברר האם במקום עוברת תשתית כלשהי והיכן. אנשי מקצוע אלה יודעים גם להסיק ברמת סבירות גבוהה כיצד פרושה התשתית על פני כל תא השטח, רק מעצם חישוף שלה בנקודה ספציפית. או אז ניתן לבצע חישוף נוסף לאימות ולהסתמך על כך במקום לבצע חישוף לכל אורך קו התשתית.

כמו כן, חשוב לזכור שמאחורי המונח חישוף עומדת פעולת חפירה שהיא בעצמה יכולה לפגוע בתשתיות הקיימות, ועל כן גם את פעולת החישוף יש לבצע בהנחיה צמודה של אנשי מקצוע המתמחים בתחום של איתור תשתיות תת קרקעיות.

מה קורה אם פוגעים בתשתיות מבלי שנעשה איתור תשתיות?

פגיעה בתשתיות יכולה להגיע עד לכדי עבירה פלילית ובמקרים מסוימים יכולה לסבך מאוד את האדם שהורה לבצע את החפירה וכל אדם אחר שנושא באחריות. כך למשל, אם בעקבות החפירה נוצרה פגיעה בתשתית גז ובצורה כזאת שהובילה לפיצוץ בשטח ממנו נפגעו אנשים, ניתן יהיה להאשים את האחראים בעבירות פליליות על בסיס רשלנות. אותו הדבר כאשר ישנה פגיעה בתשתיות חשמל שהובילו לפגיעה בשירותי חירום חיוניים ומצילי חיים בקרבת מקום.

מעבר לכך, אדם החופר בשטח מבלי לבצע איתור תשתיות תת קרקעיות ופוגע בתשתית, עלול לגרום לנזק רב שיוביל להוצאות כספיות כבדות עבורו. הוצאות אלה יכללו כמובן את כל עלויות התיקון של הנזק שנגרם, אך גם ובעיקר תביעות אזרחיות שהוגשו על ידי גורמים שנפגעו בצורה כלשהי כתוצאה מהפגיעה בתשתיות.

יש לכם את כל הסיבות לבצע איתור תשתיות לפני שמתחילים לחפור

בהתאם לכך, בכל מקרה שבו אתם מבצעים חפירה בשטח על פי הקריטריונים שפירטנו לעיל, אתם רוצים להזמין שירות של איתור תשתיות תת קרקעיות ואתם רוצים להזמין אותו מגורם מקצועי בעל ניסיון, גורם מקצועי שאתם גם יכולים לסמוך על ההערכות וההמלצות שלו. יש לקחת בחשבון שלא מדובר במדע מדויק ויתכנו פספוסים, אלא שאין שום ספק שנקודת הפתיחה שלכם לאחר ביצוע איתור תשתיות היא טובה לאין שיעור מזו שאתם מתחילים איתה כאשר אתם פשוט מגיעים לשטח, פורקים את הציוד ומתחילים לחפור. רמת הדיוק היא גבוהה והסבירות לפגיעה בתשתיות לאחר ביצוע איתור תשתיות תת קרקעיות היא נמוכה מאוד, המה גם שעצם ביצוע האיתור פוטר אתכם מכל תביעה על רשלנות בעניין זה.